#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 1 אפר כירה האם הוא מוכן לטלטול ביו&quot;ט?	אם הוסק מבעוד יום מוכן, ואם הוסק ביו&quot;ט אינו מוכן, אבל אם ראוי לצלות בו ביצה מותר.	ביצה ח.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 2 הכניס עפר לגינתו ולחורבתו האם יכול לכסות בו חיה ועוף, כוי, צואה, ומדוע?	"מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בו כל צרכו, והוא שייחד לו קרן זוית.<p dir=""rtl"">בסתמא רבא אמר שדעתו לודאי ואין דעתו לספק ולכן אין לכסות בו כוי וצואה, אבל הכניס לכסות צואה מותר לכסות דם ציפור, י&quot;א שגם שצואה דינה כודאי, וכן נהרבלאי התירו בהכניס לכסות ציפור לכסות צואה (ע&quot;פ רש&quot;י, והרשב&quot;א ביאר שחולקים על רבא וסוברים שמוכן לודאי מוכן לספק).</p><p dir=""rtl"">[רמי בריה דרב ייבא ביאר האיסור לכסות דם כוי באופן שונה שמא יתירו חלבו, ולשיטתו הבינו הראשונים שמוכן לודאי מוכן לספק (וכן פסק בשו&quot;ע).]</p>"	ביצה ח.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ח: 1 השוחט כוי ביו&quot;ט האם מותר לכסות את דמו ומדוע (2+1)?<p dir=""rtl"">[השוחט חיה בהמה ועוף ונתערבו האם מותר לכסותם?]</p>"	"שנינו במשנה (בחולין) כוי אין שוחטים אותו ביו&quot;ט ואם שחטו אין מכסים את דמו, וזה אפ' אם יש לו אפר כירה או עפר מוכן עם דקר נעוץ (שבלא זה אף בודאי חיה אין מכסים).<p dir=""rtl"">רבא ביאר טעם הדבר שאפר כירה מוכן לודאי ואינו מוכן לספק {אבל אם יכניסנו במיוחד לשחוט בו כוי מותר}, ורמי בריה דרב ייבא ביאר גזירה משום התרת חלבו, שבחול שאמרו לו לכסות זה מספק אבל ביו&quot;ט אם יתירו יאמרו שמה שהתירו משום שזה חיה שהרי מספק לא טורחים ביו&quot;ט לכסות.</p><p dir=""rtl"">תני ר' זירא לא כוי בלבד אמרו אלא אפ' שחט חיה ובהמה ונתערבו הדמים אסור לכסותם, ודוקא שאינו יכול לכסותם בדקירה אחת, אבל יכול לכסות בדקירה אחת מכסים ולא גזרינן דקירה אחת משום ב' דקירות (ויש שפ' שחולק ר' זירא על הטעמים הנ&quot;ל בכוי, וסובר הטעם שאין לטרוח מספק).</p>"	ביצה ח:		ראשון
